מי ישפיע על האנושות לאחר משבר הקורונה ?

הלוגיסטיקה, עמוד התווך של שרשרת ההספקה, מוגדרת כמצרף הפעולות הנדרשות להניע חומרי גלם אל מפעלי היצור ומהם אל הלקוח. 
שינוע החומרים מתבצע באמצעות כלי תחבורה, הנעים על מערכות כבישים, מסילות ברזל, בין ובאוויר, בים מפעלים, נמלים, שטחי אחסנה ומשקי הבית. 
התנועה הרוחבית המתמשכת של שרשרת ההספקה חוצה את חיינו והינה אחד הגורמים המשמעותיים המשפיעים על היחסים בין האדם-הסביבה והחברה- הקיימות.

חבל שתפספס את החידושים האחרונים בתחום

נושאי הבלוג

יישום כלכלה מעגלית בישראל ובעולם

הכוחות הפוליטיים בעולם והשפעתם על הקיימות

יימים כמה משתנים שישפיעו על התנהגות האנושות בהיבט הגלובלי, ינתבו ויטוו את התנהגות העולם לאחר משבר הקורונה. צורות המשטר במדינות השונות ותרבות השפע הרווחת שלא עוצרת לרגע, בשילוב עם כמויות האנשים בעולם המשתמשים בטכנולוגיה המתפתחת, ישפיעו על אופי החיים של כולנו אחרי המבול. אכן, כרגע, כשכל העולם בעיצומו של הגל השני של הנגיף לכולנו זה נראה קצת רחוק, אבל ברגע שתמצא התרופה, וסביר שתמצא, העולם יחזור לצרוך, לקנות, להנות ולהתמודד עם בעיות של יחסי הגומלין שבין האדםהסביבה והחברה עם תובנות שונות של "מלפני הוירוס".

מוסד האומות המאוחדות הינו הגורם החזק והמשמעותי המנסה לשמור על עתיד המשאבים של כדור הארץ, באמצעות ועידות עולמיות. ועידת האקלים העולמית הגדולה שנערכה אי פעם התקיימה במדריד בנובמבר 2019. 200 נציגי מדינות קיימו דיונים מעמיקים ומפורטים במשך כשבועיים. זו הייתה הועידה העולמית ה- 25 בנושא שינויי האקלים (UNFCCC), הוועידה ה-15 של החברות באום לפרוטוקול קיוטו (CMP15) , והישיבה השנייה להסכם פריז .(CMA2)

ההחלטות המתייחסות לצמצום פליטות הפחמן, שהיה הנושא העיקרי של הועידה, נדחו לוועידה הבאה. סין, ארה"ב, הודו, רוסיה, ברזיל וערב הסעודית התנגדו לקריטריונים החדשים. ששת המדינות הללו אחראיות ל 57% מפליטות גזי החממה בעולם, ולכל מדינה יש את הסיבה הכלכלית שלה מדוע אינה מוכנה להצטרף למאבק בפליטות גזי החממה בכל תנאי.

הנשיא טראמפ

טענות רבות הופנו בעולם לנשיא טראמפ כשפרש מהסכם האקלים בפריז 2015, ורבים סברו כי המהלך ביסודו הוא "אנטי אובמה". טראמפ, שמייחס לכלכלה האמריקאית משקל חשוב, ראה כשהתכונן לוועידה את העובדות הללו:

1. הסינים הכפילו את כמות הפליטות בעשר שנים והפכו למזהם העיקרי כשהם אחראים ל 30% מפליטות גזי החממה בעולם.

2. האמריקאים צמצמו ב-15% את היקף הפליטות בתקופה המקבילה, והם מוצבים במקום השני בכמות פליטות החממה עם 14% מהסך העולמי.

3. הגרעון מסחרי האמריקאי מול השוק הסיני עומד על 500 מיליארד $ בשנה מאחר וסין מטילה מיסים על יבוא מארה"ב.

4. 22% מתקציב האו"ם ממומן על ידי ארה"ב

נתונים אלו הביאו כנראה את טראמפ לתובנה שהוא משלם הרבה על מנגנונים שאין לו בהם כל השפעה, ולמעשה פועלים נגד האינטרס הכלכלי האמריקאי. מאחר והאלקטורט של טראמפ מוטה כלכלה ורווחה אמריקאית, הוא החליט להפנות את המשאבים לכיוון שהוא מעריך שיחזק אותו פוליטית בארצו, על חשבון אחדות עולמית ומחשבה גלובלית.

ומדוע הסינים לא מצטרפים לאמנה המחייבת הפחתה בפליטות? האיחוד האירופאי, שאחראי על כ-9% מהפליטות בעולם, הפחית בעשר השנים המדוברות 15% מהפליטות. המדיניות האירופאית בנושא הפחתת פליטות בעלת עצמה , מאחר והציבור האירופאי דורש ממנהיגיו לשמור על הכדור, תוך שהוא מפנה את רצונותיו בקלפי ביום הבוחר. למפלגות הירוקות באירופה יש נוכחות קבועה בפרלמנטים, והשפעתם בבתי הנבחרים גדלה על ציר הזמן. באוסטריה ובלגיה  14% מהצירים הנבחרים ירוקים, ובפרלמנט האיחוד האירופי, בהולנד וגרמניה כ- 10% מהצירים הם ממפלגות ירוקות. מאחר ופוליטיקאים מקשיבים ופועלים בהתאם לרצון הבוחר, גם המפלגות הוותיקות במדינות האיחוד כוללות במצע שלהן תכניות סביבתיות נרחבות. הלחץ הציבורי גרם למדינות באיחוד האירופאי, בהובלת גרמניה, להזרים מענקים גדולים להחלפת ציוד תעשייתי מזהם בציוד חדיש מתקדם ושומר סביבה.

הסינים  קפצו על ההזדמנות ורכשו את הציוד המשומש והמזהם, תוך שהם מעתיקים, משכפלים והופכים למעצמה תעשייתית ומזהמת בקנה מידה עצום!  השילוב הסיני של שלטון מרכזי על שטח נרחב, האוכלוסייה הגדולה בעולם  וכוח העבודה הזול, הפך במהלך עשר השנים הללו סין לגורם המזהם 30% מהפליטות בעולם. כיום, גם אם הסינים רוצים, אין להם את היכולת, הידע והממון לפתח ציוד מתקדם. בוודאי שהקטנת התפוקות לא עומדת מבחינת הסינים על הפרק, מאחר והמשטר הסיני דואג לרווחת העם וליציבות המדינה, וסביר שימשיך לייצר בכמויות ולזהם את האוויר בעתיד הקרוב בהיקפים הולכים וגדלים.

הודו 6% וסעודיה כ-2%, שתורמות גם הן לפליטות גזי החממה, הכפילו את הפליטות בעשר השנים המדוברות, בדומה לסין. אמנם חלקן בזיהום העולמי נמוך משל סין, אבל נראה שהשיקולים הכלכליים שלהן לא להצטרף לאכיפה גלובלית דומים לאלו של סין.

האינטרסים המקומיים של מנהיגי העולם מורכבים ושונים ממדינה למדינה, ומשפיעים על קבלת ההחלטות שלהם בהיבט הגלובלי. מאחר והמניע העיקרי של המשטר או המנהיג הוא לשלוט, תמיד יפנה את החלטותיו ומשאביו, לרצות את האזרחים, בין אם לטובת ניצחון בחירות דמוקרטיות ובין אם לטובת יציבות שלטונית במדינות עם שלטון יחיד. השתתפות במאמצים העולמיים של כל מדינה ומדינה בפעולות המשפיעות על היחסים בין האדם לסביבה ולחברה, תלויים בעיקר בשמירה על היציבות השלטונית המקומית.

מאבקים גלובליים בחסות הקורונה

ארגון הבריאות העולמי – הפרישה מהסכם האקלים ב 2017 הייתה סימן ראשון למדיניותו של טראפ כלפי האום ומוסדותיו. כתחילתו של משבר הקורונה ב 2020,  הביע טראמפ אי אמון בארגון הבריאות העולמי,  וטען כי סין, בחסות הארגון, לא דיווחה על הנגיף. כמובן שטראמפ קשר את האמירה הזו בכך שהסינים לא רצו לחבל בהסכם הסחר שחתמו באותה עת עם ארה"ב. 

מרוץ ההתחמשות – בתחילתו של המשבר חזינו כי אין סולידריות בין העמים המנהיגים והמדינות. אמנם כל המנהיגים התגאו כי הם בקשר שוטף ולומדים זה מזה, אבל חזינו במרוץ רכש עולמי חסר תקדים, עצום בהיקפו, וכל מדינה לעצמה חיפשה דרכים ישירות ונסתרות, על מנת להצטייד בציוד הגנה וערכות בדיקה.מאחר ושרשרת ההספקה העולמית השתנתה לחלוטין בין לילה, מטוסים קורקעו וגבולות נסגרו, המאבקים בין המדינות וגורמי הסחר השונים היו עוצמתיים.

פיתוח התרופה – המזור יגיע כנראה מחברות תרופות שלהן יש את גופי המחקר והפיתוח. סביר שלמדינות שבהן ממוקמות החברות שימצאו את התרופה תהיה עדיפות בהספקה, אך כבר כיום מדינות רבות הפקידו כספים אצל החברות הללו על מנת לקבל זכות ולשריין את ההספקה.

פרט לשיחות טלפון מתוקשרות שתורמות לאגו של המנהיגים העולמיים, קשה למצוא סולידריות בין המדינות במאבק באמיתי בקורונה. ארגון הבריאות העולמי מצליח להעביר מידע עולמי, ולרכז מספר פרויקטים במלחמה כנגד הנגיף, אבל אין מאמץ אמיתי משותף למגר את הנגיף.

החברות הגלובליות והשפעתם על הקיימות

בשנים האחרונות הצטרפו שחקנים חדשים ומעניינים לזירת ההשפעה הגלובלית, שאינם כפופים ישירות למדינה אחת, ולמעשה מצליחים לדלג על מנגנוני השלטון ההיסטוריים – אלו הם התאגידים המסחריים הרב-לאומיים. התאגידים הללו הם מגה-חברות הפועלות באינטנסיביות בזירות מרובות בחלק ניכר ממדינות העולם, אל מול הלקוחות שלהם, ברציפות של 24/7. כתוצאה מגודלן ואופיין המסחרי, היכולת שלהן לעיצוב פני העתיד בכדור ויחסי הגומלין אדם-סביבה-חברה מתעצמת בכל רגע נתון. ההשפעה של המגה-חברות  על חיי היום יום שלנו היא חלק מהאסטרטגיה העסקית שלהן. חברת אפל, לדוגמא, מכרה בשנת 2019 265 מיליארד דולר, כשהיא מעסיקה 137 אלף אנשים ברחבי העולם. סמסונג, חברת אלקטרוניקה נוספת, מכרה 230 מיליארד דולר באותה שנה באמצעות 300 אלף מועסקים. במקביל לחברות היצרניות הרב-לאומיות קמו בשנים האחרונות מנגנוני סחר אלקטרוני (e-commerce) מתקדמים כמו אלי-באבא (367 מיליארד, 100 אלף מועסקים ב 2019), אמזון (280 מיליארד, 800 אלף עובדים ב 2019). לצורך השוואה, דנמרק ופינלנד מייצרות תמ"ג דומה עם ששה מיליון תושבים, ואוזבקיסטן מצליחה ליצר זאת עם 30 מיליון תושבים.

החברות הרב-לאומיות חולקות עניין משותף מעניין מרענן ולא שגרתי – הן מציבות לעצמן כמטרה את השמירה על כדור הארץ בתחומים רבים. בתקציבים השנתיים של חברות אלו נכללים יעדים מרחיקי לכת לשמירה על הכדור. בדוחות השנתיים, הן מציגות בפירוט רב את הישגיהן על הפחת זיהומים, צמצום בשימוש באנרגיה ומים, צמצום תאונות, שוויון מגדרי ותרומה לקהילה. תכנית העבודה של אמזון, למשל, כוללת הפחתה של 50% מפליטות גזי החממה עד שנת 2030, ואפס פליטות חממה עד שנת 2040, בכל מערך ההפצה שלה – הכולל מאות מחסנים ומאות אלפי רכבים ברחבי העולם. על גגות מרכזי ההפצה שלה מותקנים היום קולטי אנרגיה סולרית, ויש בבעלות אמזון חוות טורבינות רוח בארה"ב המייצרות חשמל ללא פליטות.  דוגמה מעניינת נוספת אפשר לראות בחברת משליין, יצרנית הצמיגים, שמכרה 28 מיליארד דולר בשנת 2018 , ותרמה באותה שנה כ 35 אלף ימי עבודה לעזרה בקהילה. לחברת משליין 52 אלף ספקים ברחבי הגלובוס, העוברים תכניות הכשרה ויעדים להקטנת הזיהום בשרשרת ההספקה. דוגמאות מרתקות נוספות  אפשר למצוא בדוחות השנתיים של יצרניות הרכב (מרצדס, וולוו, BMW, דאף….) המדווחות על הפחתה קבועה של פליטות גזי חממה הן בתהליך היצור, והן בזמן השימוש ברכב.

מדוע החברות המסחריות הרב-לאומיות פועלות כך? סביר להניח שהן מזהות כי התנהלות שיווקית שומרת-כדור תגדיל את המכירות. האסטרטגיה השומרת חברה-סביבה, מגדילה את המעורבות של המגה-חברות הללו בחיי היום יום, ומגבירה את ההזדהות שלנו כלקוחות עם הפעילות המסחרית שלהן. חברה שמרוויחה בשנה 12 מיליארד דולר (אמזון 2018) יכולה להפנות משאבים רבים לפיתוח סביבתי כחלק מתכנית השיווק שלה. לעומת זאת, הוצאה ממשלתית להגנת הסביבה עלולה להיתפס בציבור כנטל תקציבי, המצמצם תקציבים אחרים ומאט צמיחה. השפעת תקציב ממשלתי שומר סביבה על הבוחר היא ארוכת טווח, ולא תמיד ניתנת לזיהוי, ולכן הממשל לא ישים פעמיו להקצות משאבים לכיוון זה.

לתאגידים הרב-לאומיים יש יתרון בולט על הממשלים במדינות, הן חוצות גבולות! 

הטכנולוגיה משנה את מאזן הכוחות בהשפעה על הקיימות

הטכנולוגיה הקיימת היום מאפשרת למגה-החברות מגע ישיר עם הלקוחות, ללא מגבלה של שפה, מיקום וזמן. באמצעות מהירות הגלישה, רוחב הפס, המסך הגדול, וסילוק הכסף האוטומטי, התאגידים מדלגים על חסמי המשטר והביורוקרטיה, ומפתחים את תרבות השפע. הגמישות הרבה והתגובה המהירה של מערכות מידע המנהלות את הסחר המקוון לומדות את הלקוח שלהם בכל רגע. התאגידים אינם נדרשות לכתוב מצע או לחכות לבחירות לפרלמנט – הם נמדדים ונבחרים ברמה של שניות מסך! לכן השפעתם על חיי היום יום של כולנו חזקה וניכרת בכל תחום שהן פועלים.

מאזן הכוחות של התאגידים עם השלטון ברחבי הגלובוס נוטה לטובתם. מכיוון שהם יכולים להחליט היכן ימקמו את מפעלי היצור ומערכי ההפצה, כוחם רב מול הממשל המקומי, שיעדיף להיטיב עם התאגיד ובלבד שיפעל בשטחו. מדינות רבות מעניקות הטבות ומענקים לתאגידים הרב-לאומיים  מאחר שהוא מבין את כוחם וחפץ ביקרם.

לתאגידים יש גם קהל מצביעים רב יותר מאשר לשלטון, מאחר ואין לאוכלוסיית המצביעים שלהם הגבלת גיל. ילדים בגיל בית-ספר יסודי יכולים להזמין בלחיצת אצבע על מסך דיגיטלי חולצה במחיר מגוחך. החולצה מודפסת על פי הדוגמה שביקשו, חוצה מספר יבשות, ומגיעה לפתח ביתם תוך ימים ספורים. חצי מאוכלוסיית העולם, כארבעה מיליארד אנשים מחוברים לרשת האינטרנט. זהו קהל מצביעים עצום, חוצה גבולות, חוצה תרבויות ונתון להשפעה קבועה של מסך ותכנה.

ומה קורה במדינות עם האוכלוסייה שפחות מחוברת לרשת? האוכלוסייה שבמדינות אלו הן כנראה היעד הבא של החברות הרב לאומיות לצמיחה. מדינות שבהן תל"ג נמוך כמו אינדונזיה (267 מיליון תושבים) פקיסטן (233 מיליון) ניגריה (213 מיליון) בנגלדש (163 מיליון) פיליפינים (109 מיליון) הן מדינות שפעילות של החברות הרב לאומיות יכולה לעזור למשטר המקומי לשפר את רווחת התושבים. מזויית הראיה של התאגידים הרב לאומיים יש בחמש המדינות הללו קהל מצביעים פוטנציאלי של מיליארד מצביעים!

מי ישפיע על האנושות בתום המשבר?

סביר להניח שמנהיגי העולם יפעלו לאחר משבר הקורונה כפי שנהגו במהלכו ולפניו –  התחמקות ממציאת הפתרונות משותפים לשמירה על הכדור ועל האנושות. המנהיגים לא יגלו סולידריות זה עם זה, ויחפשו את הרווח לתועלתם. כל מנהיג מדינה ישמח להתהדר כי בארצו נמצא המזור לקורונה, ובוודאי שישמח להכניס את הממון שייוצר מפיתוח התרופה לאוצר המדינה בה הוא שולט. הגאווה והממון, שניהם מתכון לאלקטורט במדינות הדמוקרטיות ולשקט חברתי במדינות עם שלטון יחיד. אנו רואים את הסימנים הללו בטענות שיש לטראמפ כנגד הסינים לגבי אי-הדיווח בזמן אמת על התפרצות המחלה בשטחה, ואת תגובת הסינים, המתכחשים נמרצות לטענות אלו.

בעולם של אחרי הקורונה, דווקא החברות הרב-לאומיות יכולות להגביר את הסולידריות העולמית. הציבור יכול להצביע בכל יום על המסך, ולכוון את החברות הרב-לאומיות להגדיל את מעורבות בקהילה בכיוונים של בריאות בנוסף על ההתגייסות המבורכת שלהן לשמירה על הכדור. ייתכן ומוסד דומה במבנה לאו"ם, שיכלול את 200 התאגידים הגדולים בעולם יפעל בצורה טובה יותר לאנושות, מאשר מנהיגי העולם, המתקשים לפעול ביחד למען האנושות כולה כמקשה אחת.

שיתוף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print

יש לכם תובנות לגבי הפוסט? שתפו אותנו...

נשמח לכלול אתכם ברשימת התפוצה שלנו, אנא הירשמו כאן

    נשמח לכלול אתכם ברשימת התפוצה שלנו, אנא הירשמו כאן